למדתי מעבודת השורשים שיש לי משפחה גדולה ולכל מבני המשפחה סיפור חיים מרתק.

כאשר ראיינתי את סבא וסבתא (מצד אבא) שלי הרגשתי שאני בעצם לומד על ההסטוריה של העם שלי.

כאמור, למדתי גם דברים על עצמי שלא ידעתי: שחזרנו לארץ (מדרום אפריקה), בשדה התעופה שאלו את הוריי: מזה החבילה בסל-קל? כלומר לא הייתה לי תעודה מזהה.
בעצם כל הזמן אני לומד עוד ועוד פרטים חדשים על המשפחה שלי: למשל היום, ההורים שלי חזרו מחופשה קצרה, ובמהלכה ביקרו באתר הנצחה ליהודי צרפת (ליד קבוץ נתיב הל'ה). היו 80 אלף שמות של יהודי צרפת שנשלחו למחנות ריכוז. ההורים חשבו שאין סכוי שימצאו את השם של סבא אריה. אבל אבא הוציא פתק קטן בו היה רשום לו מספר המשלוח והתאריך. לפי פרטים אלה הם מצאו את שמו של סבא, שהוא ודאי אחד הניצולים הבודדים מכל 80 האלף!

השואה לא תהיה עבורי עוד יום זכרון סתמי, אלא אחשוב על כל מה שעבר ב- 4 שנות מחנה ריכוז על סבא אריה. איך יצא נורמלי מכל הזוועה הזאת?

חזרה | תוכן