אמא

בי' בניסן, ה - 26 במרץ 1934 נולדה אמא. סבתא חלתה ברעלת הריון ולכן נולדה אמא בניתוח קיסרי בחודש השביעי להריונה, בהדסה שבתל-אביב. מכיוון שסבתא היתה בסכנת חיים הוזנחה התינוקת ובמקרה לאחר כ 1/2 שעה התגלה כי היא חיה. משקלה היה 1.600 ק'ג, הפג הקל ביותר בארץ שנשאר בחיים.
קרוב לגיל חדשיים הגיעה לגבעת ברנר וכאן גדלה.
בגיל 3 נכנסה לגן ילדים בו היו ילדים בני חמש. בגיל 5 עברה לגן בו היו ילדים בני גילה. רות רובין היתה המטפלת ואסתר חצור הגננת. מגן זה זכורות לה חויות רבות.
בגיל 7 נכנסה לבית הספר, אך היא לא השלימה עם העובדה. ביום הולדתה ה-6 החליטה כי היא נכנסת לבית הספר ומאז החלה לומדת לקרוא כתיבה וחשבון. וכשידעה ישבה בגן הקריאה לילדים סיפורים.
בגיל 7 נכנסה לכתה לבית הספר שם למדה כתתה יחד עם בני קבוצת שילר. באותו זמן פרצה מלחמת העולם. בני הכתה המשיכו ללמוד והיו מאד מעורבים בנעשה בעולם ובארץ. זכורה לה התקופה בה גרה סבתא באהל, אחר כך עברו לחדר קטן. בחרפים היו יושבות תחת השמיכות ומקשיבים להרבה סיפורים.
בכיתה ז' הצטרפו בני הכתה לחטיבה. בכתה ח' החלה להתקיים החברה הבינונית שכללה את כתות ו, ז, ח ומאז המשיכו עד י'ב. תוך פעילות חברה זו. היתה פעילה במעברות, ובמסגרת זו עבדה אמא במעברות כמעט שנתיים. בגיל 18 התגיסה לצה'ל שם שרתה בחיל הקשר וכשגמרה את שרותה הצבאי הלכה להדריך ב'מחנות העולים' בנוה שאנן ואחר-כך עבדה בעפולה. בזמן ההדרכה התקיים מבצע סיני, בו השתתפה כקשרית של חטיבת חי'ר. לאחר שהסניף בעפולה נסגר, עבדה במחלקת ההדרכה במרכז. אחר-כך חזרה לגבעת ברנר. עבדה זמן מה במשתלה. בשנת 1960 התחתנה עם אבא. בשנת 1964 אמצו את יהודה ומאז גידלו אותו.
בשנת 1966 נולדה נעמי אחותי ואחריה בשנת 1968 נולדתי אני. באותה השנה עברנו כל בני המשפחה לגבעת ברנר. אמא חזרה לעבוד במשתלה בה היא עובדת עד עכשיו.

מקור שם המשפחה ממוט
למשפחה היתה כנראה חנות למכירת מגילות מזוזות ותפילין
האות האחרונה שהיתה צריכה להיות ת' הפכה ל ט' מפני שבאנגלית נכתבה כ - T.

אבא

אבא נולד בשנת 1934 בעיר חוטין שבחבל בסרביה, שאותם זמנים היתה תחת שלטון הרומנים. במשפחתו שני אחים, האב עסק במסחר והיה בעל חנות כל-בו והאם ניהלה את הבית. הבנים למדו בבית ספר כללי. הבית כלל חדרים גדולים ומסביבו חצר גדולה. מתחתיו, כמקובל, מרתף גדול ששימש כמזווה, נשמרה בו תמיד קרירות. עירם שכנה על גדת הדניסטר ובמרכזה עמד ביתם. זכור לו כי בקיץ היו הולכים להתרחץ בו וכי בחורף ובאביב היה עולה על גדותיו ומציף שטחים גדולים. בקרבת הבית היה פארק בו היו מטיילים הרבה.
בחוטין היתה קהילה יהודית גדולה שמנתה כ- 40,000 נפש והיתה בה פעילות רבה. היו בה כל מוסדות התנועה הציונית, מוסדות חינוך בכל הרמות בעברית ואידיש. המשפחה חגגה את כל חגי ישראל ובמיוחד זכורים לאבא חג החנוכה, פורים, סוכות ושמחת תורה.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה גורשה המשפחה למחנות באזור טְרַנְסְנִיסְטְרִיָה, תחת שלטון הכיבוש הגרמני. החיים במחנה היו קשים. רבים מהמגורשים מתו בסבל ומחלות ובניהם גם שני הוריו של אבא. אבא היה אז בן 9 ואחיו בן 16. לקראת אביב 1943, הצבא הגרמני נחל מפלות בסטלינגרד ובמדבר המערבי. תחת לחץ גורמים בין-לאומיים שונים אורגנה הגירת יתומים ממחנות טרנסניסטריה לרומניה ושני האחים היו בין יוצאי המחנות. בחורף 1943 הגיע לרומניה. שם חולקו משלוחי הילדים בין הקהילות היהודיות שדאגו לקיומם. בקיץ 1944 שחרר הצבא האדום את רומניה, התושבים לשעבר בשלטו ברית המועצות הורשו לחזור למקומותיהם. שני הבנים נסעו לצ'רנוביץ. לאהרונצ'יק סידרו מקום עבודה, ואבא נשלח לבית יתומים עם פנימיה. בנתים גילו קרוב משפחה (בן דודו של סבא). בקיץ 1945 לאחר גמר המלחמה התחילו היהודים לחשוב על העליה ארצה. יחד עם דודם הצליחו לצאת לרומניה וכעבור שנה בקיץ 1946 עלו באניה 'הגנה' באופן בלתי לגאלי לארץ ישראל. האוניה נתפסה ע'י הבריטים ויוצאיה נשלחו למחנה 'עתלית'. אחרי שהות של חודשיים שוחררו. אבא נשלח לקיבוץ שער העמקים, שם חי במסגרת חברת נוער. יחד למדו, התחנכו וכל אחד מהם עבד בענף משלו. לקראת מלחמת השחרור שיתפון עצמם בעזרה לביטחון השוטף. תקופת מלחמת השחרור היתה תקופה קשה אשר נמשכה עד 1949. עם הסכם שביתת הנשק היתה תקופה של עליה המונית מגלויות ישראל. בארץ הוקמו מעברות. היתה תקופת הצנע. רק בשנת 53-55 השתפר המצב והחלה התקדמות בפיתוח הארץ...
בשנת 1960 התחתן עם אמא בגבעת ברנר וחזרו לשער-העמקים. בשנת 1964 הזדמן ילד לקיבוץ הורי התנדבו לאמצו וכעבור חצי שנה הפך האימוץ לחוקי. חדשים לאחר שאומץ יהודה, קבלו ההורים גורה קטנה ולבנה שחיה איתנו עד היום (צחית). שנתים לאחר מכן נולדה נעמי, ולאחר עוד שנתיים נולדתי אני.
בגלל סיכסוך בין אבא למפעל בו עבד עברנו כל בני המשפחה לגבעת ברנר. אבא נכנס לעבוד במטר. משנת 1974-1977 למד הנדסאי מכונות ואחר-כך חזר לעבוד במטר במקצוע שלמד.

חזרה | תוכן | המשך